06 יולי, 2023 twitter Linkedin facebook

בתי הספר של העתיד

 

כשאחיי ואני נולדנו, הורינו החלו לחסוך בתאגיד בנקאי בשם חסך, שהקימה עיריית חיפה.

זו הייתה "קופת חיסכון לחינוך" ללימודים גבוהים. להורי היה ברור שהתינוק הזה, שעדיין לא מדבר, ילמד יום אחד באוניברסיטה.

זה מימן לי חלק גדול מהתואר הראשון.

אבל היום, גם אם חסכון כזה עדיין היה קיים, לא הייתי חוסך שם לילדיי.

77% מדור ה Z בעולם המערבי לא הולכים לאקדמיה. הם לומדים קורסים.

האוניברסיטה הגדולה בעולם היא You Tube.

לראשונה מאז שהומצאה האקדמיה האירופית המודרנית בבולוניה לפני כמעט אלף שנה, מספר הסטודנטים בעולם פוחת במהירות.

וזאת משום שהאקדמיה כבר לא מספקת את הסחורה. בתקופה של הוריי אם היה לך תואר כנראה הייתה לך עבודה.

מקומות העבודה בשוק הפרטי (עדיין לא בציבורי) כבר לא לחוצים על תואר. הם מחפשים בעיקר ניסיון.

זה כמובן לא נכון למדעי החיים והטבע ולעוד תחומים אבל זה מתרחב.

התרבות שלנו מעריכה השכלה פחות ופחות. לעיתים במקומותינו אדם משכיל נתפס כמתנשא, לא רגיש ולא אותנטי, וזאת לעומת זה שמדבר "מדם ליבו", כאילו זו אמורה להיות סתירה.

צעירים שאני מראיין חושבים שהמוסדות האקדמיים מנפחים את משך התואר כדי לגבות יותר ללא הצדקה מקצועית. אני לא יודע עד כמה זה נכון אבל זה מה שהם חושבים.

אבל הוויתור על התואר מייצר אנשים עם ידע כללי מצומצם שלא לומר בורים, החסרים תפיסת עולם מגובשת ועל כן פגיעים יותר – חרדות, תיאוריות קונספירציה, מושפעים ביתר קלות ממהנדסי תודעה.

גם מקצועית: בהכללה, מורים עם תואר הם ברמה אחרת ממורים מהסמינר. בפינלנד, להזכירכם, מחייבים מורה בתואר שני.

ולסיכום: אם רק עבודה מעניינת אותך, ואתה מכוון לשוק הפרטי, לרוב תסתדר היטב בלי תואר, אבל אם אתה כבר הולך על תואר, נסה להגיע לשלישי.

אבל כל זה הוא לא העניין – הסיפור האמיתי הוא בתי הספר.

בא אליכם הילד בכיתה ט' י' אומר אני רוצה לעזוב את בית הספר ולהיכנס לשוק העבודה- לטכנולוגיה, להיות מוזיקאי, לשחק בפיננסים (תראו כמה בני נוער בקריפטו), לפתוח עסק.

אם בית ספר מכוון למבחני בגרות ואין מה לעשות עם הבגרות כי לא צריך תואר אז למה ללכת לתיכון?

אז חלק מהמוכשרים מתחילים לעזוב את המערכת. מפרקים אותה מלמעלה. וזה מתגבר.

שרת החינוך הקודמת צמצמה את הבגרויות ל 4, השר הנוכחי החזיר.

אז יותר מומחים חושבים שצריך לבטל את כל הבגרויות בכלל ושבית הספר יתמקד בעיקר בכישורי חיים.

זה אומר שילמדו קשת רחבה יותר של מקצועות וגם יכולות למידה וניהול זמן, איך להיות אדם טוב, מוסרי ומועיל לחברה, פיתוח כישורי אמפטיה, ידעו איך להיות פחות מושפעים ממניפולציות מדיה, איך להתנהל פיננסית, איך לחיות בעולם דיגיטלי, איך לווסת את העולם הרגשי, אינטליגנציה חברתית, ניהול הפנאי, ספורט בכל יום, התמודדות עם הצלחות וכישלונות, רטוריקה, חיים בזוגיות, פרויקטים, כישורי well being, שיפור החוסן האישי, ניהול stress, עבודת צוות ועוד ועוד. ואת זה אפשר לעשות רק בלי הסימום של הבגרויות.

וזה דבר שההורים של כל מוסד צריכים להתחיל לדחוף כבר מהיסודי, אל תחכו, מערכות לא נוטות לשנות את עצמן אם יש להן ברירה, עובדה- בית הספר לא השתנה כבר 250 שנה.

ואם לילד שלכם לא תהיה בגרות, זה כבר לא יעניין אף אחד. על האושר שלו זה בטח לא ישפיע וכנראה גם לא על הפרנסה.

Intel
contact
GET IN TOUCH