נכתב על ידי תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי
שנת 1784, צפון אמריקה, אזור נוודה של היום. המכשף של שבט השאיין חופר ומוציא מהאדמה את הטומהוק, גרזן הקרב, וצובע את פני הגברים באבקת אוכרה אדומה. זוהי הכרזת מלחמה על שבט אראפו; 1952. כנסיית מריה מגדלנה בעיירה האקנל שבמחוז נוטינגהאם, אנגליה. חבורה של שש נשים ושלושה גברים מבוסטון מקריאה משיריו של הלורד ביירון, על קברו; 2018, פתח תקווה, ישראל. מטה של חברת גדולה בתחום הפיננסים, מחלקת המכירות. עובד חדש ביומו הראשון בעבודה לאחר הקורס. כשהוא חוזר מהפסקת עישון הוא מגלה על שולחנו פריטים רבים שאינם שייכים לו. ראש הצוות מודיע לו שמשימתו היא להחזיר כל פריט לבעליו, שהם חברי הצוות האחרים. כשהעובד מצליח לאתר את הבעלים הוא מחזיר לו את החפץ ובתמורה מספר לו הבעלים סיפור אישי קצר.
טקסים, ריטואלים, הם אחת מהפרקטיקות האנושיות העתיקות ביותר. עד כמה שאנו יודעים, ימיהם כימי האדם עצמו. טקסים היו כאן לפני הדת הפרימיטיבית ביותר, לפני גילוי האש והמצאת הגלגל, הרבה לפני שידענו לקרוא ולכתוב. הם נולדו כשנולדה שפת הדיבור הקדומה ביותר. הסיבה לנצחיותם של הטקסים היא פשוטה: הם עובדים.
כאשר הטקס נעשה על ידי מספר אנשים (ויש גם טקסים אישיים, חלק מהמצוות ביהדות ערוכות במבנה טקסי למשל), הפונקציה המשמעותית ביותר שלו היא חיזוק הקשרים בין חברי הקבוצה, או הגברת הלכידות. הטקס עושה זאת על ידי הבלטה של ערכים ונורמות רצויים ודרך חלוקה של חוויה משותפת. הבה נשתמש בדוגמא פשוטה: חבורה קבועה של 3 עובדים, משתמשים בכרטיס התן- ביס/סיבוס שלהם להזמנה משותפת של ארוחת צהרים מידי יום. הם יודעים מה כל אחד מהם אוכל ויש להם מקום קבוע בקפיטריה במקום העבודה כולל חלוקת תפקידים – מי מביא את המפיות, את הרטבים, עושה קפה בתום הארוחה. בזמן הארוחה הם נוהגים ללבן סוגיות בינאישיות שעלו בעבודה, לספר על אירועים מחייהם האישיים ביום שלפני או לשתף בסוגיות מטרידות או משמחות מעולמם. הטקס מבליט ערכים בחיי העבודה שלהם- שיתוף פעולה, חלוקה של הנטל, התמודדות עם היררכיה ארגונית ועם ה stress המובנה בעבודה, משמעות מעגל העבודה בחייהם האישיים ועוד. שבוע של תצפיות עשוי לגלות עשרות טקסים שונים בכל הדרגים בחברה.
המחקר של התרבות הארגונית מצביע על כך שלריטואל יש יכולת מיוחדת בקיבוץ אנשים יחדיו ובסיפוק תחושות של מטרה, ערכים ומשמעות. הריטואלים יכולים לקדם ולהניע שינוי או דווקא לכפות את הסדר הנורמלי על ידי הצבעה מחדש על מה היא הנורמה ומה מצופה מכל אחד. בתחומים של ספורט פוליטיקה ודת אנו רואים במיוחד כיצד הריטואל מאחד אנשים ומוציא החוצה רגשות עמוקים וכך יוצר זהות משותפת. ריטואלים מפחיתים חרדות ומשפרים ביצוע. ריטואלים במקום העבודה יכולים לחזק את ההתנהגויות הרצויות בארגון, על ידי יצירת פוקוס ותחושת שייכות, ויכולים לגרום לשינויים להישאר לטווח ארוך. בכללי, ריטואלים נמצאו כחיוניים וכחלק אינהרנטי מהתרבות הארגונית.
קיימת גישה אשר מחלקת את מסגרת התרבות בארגון לכוחות נראים ובלתי נראים. הכוחות הנראים הם חפצים, התנהגויות ומדדים. הכוחות הבלתי נראים הם אמונות, ערכים והנחות. הריטואלים מתקיימים כגשר בין הכוחות הנראים והבלתי נראים. הם יכולים לעזור לארגונים להציג את הערכים שלהם בחיי היומיום של החברה ולחזק את התרבות שלה.
אולם לארגונים אין סיבה להסתפק בטקסים ספונטניים או קלאסיים כמו הענקת פרסי הצטיינות או ערב חברה. התרומה הפנטסטית של הריטואל לתרבות הארגונית של החברה, לחוויה ול well being של העובדים מחייב אותנו כאן לפרואקטיביות. הדרך לעשות זאת היא הקמה של צוותים ייעודיים לבחירה והפצה של טקסים בארגון. הניסיון בתחום זה מעיד כי, אם הדבר נעשה במקצועיות הראויה, ההישגים לארגון עשויים להיות מהירים ורבי משמעות בכל הנוגע לערכים, לקונפליקטים ולנורמות שהארגון מעוניין לקדם או לפתור.
איך מייצרים טקסים בעידן החדש ? אלו טקסים ישפיעו על רמת 'המחוברות' של העובדים לארגון ? מהו הריטואל שנכון להטמיע ובאיזו מחלקה ?
הארגונים שונים אחד ממשנהו. באתוס, בחזון, בסיפור הארגוני, בתרבות הארגונית ובדרך בה הם מייצרים 'לכידות ארגונית'. בכדי לייצר אפקטיביות והתאמה מיטבית של הריטואלים בעידן החדש אנחנו חייבים לצאת מתוך הבנה של הדרך בה הארגון מייצר לכידות. זהו למעשה ה- DNA התרבותי של החברה. משם הכל מתחיל.
פרספקטיבה אחרת, מדעית, תרבותית, מדידה ומדויקת.
תמיר