נכתב על ידי תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי

בדצמבר השנה ערכנו סקר דופק אינטרנטי שכלל שאלה אחת.
שאלת המחקר הייתה 'ככל הידוע לך, האם עובדי החברה נפגשים ביניהם מיוזמתם גם בשעות שמחוץ לעבודה כמו בערבים, בסופי שבוע או בחופשות?'

על הסקר השיבו 131 איש.

הנחות עבודה:

1. עם מי אתה נפגש בזמנך הפנוי? חברים או משפחה
2. כאשר עובדי החברה נפגשים מיוזמתם בזמן הפנאי שלהם, ניתן להסיק שהם מגדירים את מי שהם נפגשים עימם כחברים שלהם.

השאלה של ‘כמה אנשים בחברה אתה מגדיר כחברים?’ היא אחת השאלות שהכי מנבאות שימור של עובד (ובדרך כלל גם פריון עבודה ממוצע ומעלה). מחקרים הראו כי עובדים שדיווחו על קשרים חברתיים פעילים בארגון נטו פחות לעזוב את הארגון .(Feeley et al 2008) לפיכך ניתן לסכם שככל והתופעה של עובדים שנפגשים מיוזמתם עם עובדים אחרים מחוץ לשעות העבודה רווחת יותר, ניתן לשער כי מצב החברה מבחינת שימור ותפוקת עובדים טוב יותר.(Chung et al., 2018)

הממצאים:

36% – 'יודע על כמה קבוצות חברתיות כאלו'

30% – 'קיים אבל בשוליים'

26% – 'זה כמעט ולא קורה'

8% – 'נפוץ אצלנו'

הניתוח:

אין ספק שפגישה של עובדים מחוץ לשעות העבודה תלויה בגורמים טכניים רבים כמו למשל מרחק גיאוגרפי, גיל העובדים (למשל עובדים.ות צעירים ורווקים סביר שיבלו יותר זמן פנאי בחברת בני גילם) ורמת דתיות (מפגשים בשבת).

אבל אצל כ 44% מהמשיבים התופעה נפוצה או קיימת בקרב חלקים מהארגון. אלו חדשות מצוינות עבור אותם ארגונים שסביר כי מצב הקהילה אצלם טוב יותר ושכיף לעבוד שם כי רמת המוכרות בין האנשים גבוהה יותר, וכך הקשרים אינטימיים יותר ולא רק אינסטרומנטליים.

לכידות חשובה היום יותר מתמיד לארגון המעסיק עובדים מדור ה-Z, דור שחווה בדידות בכל כך הרבה זירות בחייו וכָּמָהּ להרגיש שייך לקבוצה.

הייתי ממליץ לחברות לבדוק ולשאול את העובדים והמנהלים בנושא ולעודד את התופעה. ההתמורה לכך תתבטא בחווית העבודה כבר בטווח הקצר.

#תתחברו

תמיר

הרצאות תמיר ליאון

חוסן ארגוני – MRIO

תמיר ליאון פודקאסט TAKE 5

חזרה למאמרים