נכתב על ידי תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי

כששואלים אנשים (בעולם המערבי): "מהו הדבר שהכי חשוב לך?" מקבלים בד"כ אחת מ 7 תשובות: בריאות, אושר, אהבה, משפחה, מזל, כסף, זמן.

אנחנו יודעים, פחות או יותר, גם מה לעשות בקשר לכך:

בריאות: גנים טובים, פחות STRESS, תזונה, שינה, וספורט סבירים, מזל.

אושר: נמצא כקשור לגורם אחד בלבד: איכות הקשרים הבינאישיים שיש לך (מחקר האושר של הרווארד, המחקר הממושך בהיסטוריה).

אהבה: פניות, השקעה, מזל.

משפחה: השקעה, לימוד מתמיד, מזל.

מזל: אפשר לשפר אותו, להיות איפה שצריך, לייצר תנועה, להעז, לשמור על פתיחות: כדי לזכות בלוטו צריך למלא הרבה לוטו.

כסף: עבודה קשה, פיתוח כישורים וקשרים מתאימים, מזל.

זמן: המשאב הבעייתי והמוגבל מכולם. הפתרון בעולם הוא התייעלות, פתרון שהוא מוגבל לכשעצמו. לאנשים עובדים, מנהלים, עצמאים והורים זה המשאב היקר מכולם: הנה אנחנו כבר בני 60, והלוא לפני רגע חגגנו 30 והתינוק שנולד לפני דקה עכשיו בצבא וכבר מתחתן ואיך הכול קרה כל כך מהר.

עכשיו קבלו מצב:

עובד שכיר בחברה פרטית או ציבורית, בכל תפקיד. מגיע כל יום לבניין משרדים 5 ימים בשבוע.

עכשיו מתחולל מפץ גדול ואותו עובד נדרש להגיע למשרד יומיים בשבוע, השאר מהבית. מודל עבודה היברידי.

ונניח שמקום העבודה עבר לניהול של יעדים ותוצאות במקום שעות, צמצם ישיבות מיותרות, ניהל את רוב האינטראקציות באותן יומיים במשרד ולא מעמיס עוד עבודה.

נסיעות הלוך חזור לעבודה כולל חנייה: שעתיים ביום.

התכוננות מוקפדת יותר (במראה החיצוני) לעבודה בחוץ: רבע שעה ביום, נשים יותר מגברים.

שעות מתות: במחקר שנעשה בפרויקט של SILENT MORNING נמצא שעובד מבזבז, קרי עושה דברים שאין להם שום קשר לעבודה (משחק במחשב, גולש באינטרנט וברשתות, עושה קניות ברשת, יוצא לעשן, מדבר עם הבית וכו') שעה ורבע מתוך כל 4 שעות עבודה קרי שעתיים וחצי ביום.

זמן שנחסך עקב עבודה יעילה יותר כתוצאה מעייפות פחותה יותר (ירדו הנסיעות ומריחת הזמן במשרד): חצי שעה ביום (מינימום).

הגענו ליותר מ 14 שעות חסכון זמן בשבוע. בפועל יותר, יש המון בבין לבין.

14 שעות.

לימדתי פעם בתוכנית ללימודי פנאי. כמעט כל המשתתפים בקורסים התכוונו לעבוד עם קשישים. פנאי נתפס כמשהו שחולקים אותו בני נוער ופנסיונרים. הסיפור של הפנאי הועצם משום שאירופה מצמצמת את שעות העבודה במטרה להגיע ל 4 ימי עבודה בשבוע.

כשאתה מתכנן פנאי זוהי פעולה מושכלת ומחושבת שיש ללמוד. זה מתחיל מהסתכלות על מי אתה, מה חשוב לך וככה מתקדמים.

מודל העבודה ההיברידי הוא מתנה. לנו כאנשים. כהורים. כעובדים.

יש לנו אפשרות של לחיות פחות בלחץ, להשקיע יותר בחברים ובמשפחה, להיות הורים טובים יותר, לפתח תחביבים, ספורט, לפתח את עצמנו. דיברתי עם ילדים מחט"ב בהרצליה השבוע. אמרתי להם: "אם מישהו מכם, מתחילת הקורונה, היה מקדיש חצי שעה ביום, לא יותר, על חשבון הזמן שהוא משחק במחשב, כדי ללמוד יפנית, היום הוא היה במצב לא רע. עוד 2 נסיעות ליפן והוא כבר מתפקד בשפה. וזה אומר, שכבר, כנראה, תהיה לו עבודה. חצי שעה.

14 שעות נוספות בשבוע זה המון, גם חצי מזה.

רק תחשבו איך הבוקר יכול להיראות אחרת: לאכול א. בוקר כל המשפחה, לנסוע לים, להתעמל, לנגן, לקנות במכולת, להספיק לישון 7 שעות בלילה.

החשש שלי שאנשים לא יבינו את גודל השעה ופשוט יעבירו את הזמן איכשהו, או יעבדו יותר כי זה כל מה שאנחנו יודעים לעשות.

למרוח זמן, לחלום, להתבטל, זה מאוד חשוב. אנחנו לא מכונות. אבל נוצר כאן זמן שיכול לעזור לנו להגשים את שאר הדברים: בריאות, אושר, משפחה וכד'. יש הרבה דברים שאנשים אומרים: "את זה אני אעשה בפנסיה". אז קיבלתם פנסיה של המון שעות בשבוע. עכשיו.

קחו את זה בגדול. יש אנשים שצריכים לעבור אירוע לב כדי להגיע למסקנות כאלו. אתם קיבלתם את זה בחינם. אל תפספסו.

תמיר

הרצאות תמיר ליאון

חוסן ארגוני – MRIO

תמיר ליאון פודקאסט TAKE 5

חזרה למאמרים