חורף 2023, גיבוש ליחידה מובחרת, היום השלישי מתוך חמישה. הרוב כבר נשרו.
אחד הנערים נעצר לפתע ומפסיק לשתף פעולה.
הבוחנים, אנשי מילואים, כבר מזהים את הסימפטומים.
התקף חרדה.
במקרה זה – נומופוביה: הנער מספר כי זו הפעם הראשונה שהוא נפרד מהסלולרי שלו לזמן כל כך ממושך.
העלייה בחרדות בשנים האחרונות פנומנלית. אצל אנשים בכלל וצעירים בפרט.
לפני הקורונה דיברתי עם הורים בב"ס יסודי בהרצליה. נגעתי גם בחרדות.
אחרי ההרצאה באו אליי המורות ושאלו אותי למה אני לא אומר להורים את כל האמת.
אמרתי להם שאת כל האמת אני אומר רק לאנשי מקצוע ולמקבלי החלטות.
הם אמרו לי "תקשיב, ל 80% מהילדים אצלנו יש חרדות".
ילדים מנהלים התקפי חרדה בבתי הספר.
חיילים ומפקדים בכל הרמות חווים חרדות בשגרה ובמבצעי.
במוסדות האקדמיים, בשוק העבודה – יש עובדים שנמנעים להעביר מצגת ל 3 מעמיתיהם בחדר.
וכמובן הדור המבוגר אבל כאן לקורונה הייתה השפעה משמעותית.
כמה מהסיבות המשוערות לתופעה בתמצות:
1. הירידה המשמעותית בשעות השינה: שינה היא כמו שריון. ישנת, אתה פחות חדיר פסיכולוגית.
2. הירידה בתחושת השייכות למשפחה ולקהילה הלוקלית. דוגמא ניתן למצוא בציבור הערבי בישראל: פעם כמעט ולא היו אצלו מקרי אובדנות חוץ מחולי נפש ומכורים לסמים. היום שיעור האובדנות דומה לזה שבציבור היהודי כי החמולות התפרקו
3. Fomo, הפחד מהחמצה. מחקרים עכשוויים מראים כי עודף האפשרויות של תרבות השפע הדיגיטלית מעורר חרדות.
4. הירידה בידע הכללי על העולם: הצעירים לא מצליחים לגבש תמונת עולם קוהרנטית, הם לא מבינים מה גורם למה ולכן לא מסוגלים לחזות את העתיד הקרוב. זו גם הסיבה לעלייה בתיאוריות הקונספירציה.
5. שהיית יתר ברשתות החברתיות – המחקר מצביע על למעלה מ 3 שעות ביום כגורם שנמצא במתאם עם חרדות (ודיכאונות). כמובן קיימת כאן שאלת הביצה והתרנגולת.
6. שהיית יתר בתוך חללים בנויים ופחות מדי בחוץ (אחת הסיבות להשפעות הקורונה על הנפש).
7. ירידה בחוסן בכלל וספציפית בתחושת המסוגלות ובעמידות לקשיים. זה מתקשר גם להורים מגוננים מדי.
8. צמצום העושר הלשוני של הנוער הגורם ליכולת מופחתת לעבד סיטואציות רגשיות.
9. הירידה בזמן הפרטיות הנדרש ל "אתחול עצמי".
10. תיעדוף של הויז'ואל והפחתה משמעותית של חוש המישוש, הריח והשמיעה בתיווך של העולם.
אז מה עושים:
1. לא מתביישים. חרדה היא לא רציונלית. זה לא בשליטתך. קורה גם לחזקים ביותר.
2. הולכים לטיפול. אפשר דרך קופות החולים והשירותים העירוניים. תתכוננו להמתנה של שנה בתור. גם אצל הפרטיים המצב לא מזהיר.
3. לא משנה מה שיטת הטיפול. חשוב הכימיה עם המטפל והניסיון הספציפי שלו.
4. לישון יותר, להיות בחוץ, ספורט בעדינות, להשקיע זמן בחברים הטובים, לצמצם זמן ברשתות.
5. הורים שחררו, תנו לילדים שלכם ליפול. צריך ללמוד איך לקום.
6. להעביר את הפוסט הזה הלאה. חשוב. ביכולתנו לצמצם את הסבל בעולם.
נכתב על ידי תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי
חורף 2023, גיבוש ליחידה מובחרת, היום השלישי מתוך חמישה. הרוב כבר נשרו.
אחד הנערים נעצר לפתע ומפסיק לשתף פעולה.
הבוחנים, אנשי מילואים, כבר מזהים את הסימפטומים.
התקף חרדה.
במקרה זה – נומופוביה: הנער מספר כי זו הפעם הראשונה שהוא נפרד מהסלולרי שלו לזמן כל כך ממושך.
העלייה בחרדות בשנים האחרונות פנומנלית. אצל אנשים בכלל וצעירים בפרט.
לפני הקורונה דיברתי עם הורים בב"ס יסודי בהרצליה. נגעתי גם בחרדות.
אחרי ההרצאה באו אליי המורות ושאלו אותי למה אני לא אומר להורים את כל האמת.
אמרתי להם שאת כל האמת אני אומר רק לאנשי מקצוע ולמקבלי החלטות.
הם אמרו לי "תקשיב, ל 80% מהילדים אצלנו יש חרדות".
ילדים מנהלים התקפי חרדה בבתי הספר.
חיילים ומפקדים בכל הרמות חווים חרדות בשגרה ובמבצעי.
במוסדות האקדמיים, בשוק העבודה – יש עובדים שנמנעים להעביר מצגת ל 3 מעמיתיהם בחדר.
וכמובן הדור המבוגר אבל כאן לקורונה הייתה השפעה משמעותית.
כמה מהסיבות המשוערות לתופעה בתמצות:
1. הירידה המשמעותית בשעות השינה: שינה היא כמו שריון. ישנת, אתה פחות חדיר פסיכולוגית.
2. הירידה בתחושת השייכות למשפחה ולקהילה הלוקלית. דוגמא ניתן למצוא בציבור הערבי בישראל: פעם כמעט ולא היו אצלו מקרי אובדנות חוץ מחולי נפש ומכורים לסמים. היום שיעור האובדנות דומה לזה שבציבור היהודי כי החמולות התפרקו
3. Fomo, הפחד מהחמצה. מחקרים עכשוויים מראים כי עודף האפשרויות של תרבות השפע הדיגיטלית מעורר חרדות.
4. הירידה בידע הכללי על העולם: הצעירים לא מצליחים לגבש תמונת עולם קוהרנטית, הם לא מבינים מה גורם למה ולכן לא מסוגלים לחזות את העתיד הקרוב. זו גם הסיבה לעלייה בתיאוריות הקונספירציה.
5. שהיית יתר ברשתות החברתיות – המחקר מצביע על למעלה מ 3 שעות ביום כגורם שנמצא במתאם עם חרדות (ודיכאונות). כמובן קיימת כאן שאלת הביצה והתרנגולת.
6. שהיית יתר בתוך חללים בנויים ופחות מדי בחוץ (אחת הסיבות להשפעות הקורונה על הנפש).
7. ירידה בחוסן בכלל וספציפית בתחושת המסוגלות ובעמידות לקשיים. זה מתקשר גם להורים מגוננים מדי.
8. צמצום העושר הלשוני של הנוער הגורם ליכולת מופחתת לעבד סיטואציות רגשיות.
9. הירידה בזמן הפרטיות הנדרש ל "אתחול עצמי".
10. תיעדוף של הויז'ואל והפחתה משמעותית של חוש המישוש, הריח והשמיעה בתיווך של העולם.
אז מה עושים:
1. לא מתביישים. חרדה היא לא רציונלית. זה לא בשליטתך. קורה גם לחזקים ביותר.
2. הולכים לטיפול. אפשר דרך קופות החולים והשירותים העירוניים. תתכוננו להמתנה של שנה בתור. גם אצל הפרטיים המצב לא מזהיר.
3. לא משנה מה שיטת הטיפול. חשוב הכימיה עם המטפל והניסיון הספציפי שלו.
4. לישון יותר, להיות בחוץ, ספורט בעדינות, להשקיע זמן בחברים הטובים, לצמצם זמן ברשתות.
5. הורים שחררו, תנו לילדים שלכם ליפול. צריך ללמוד איך לקום.
6. להעביר את הפוסט הזה הלאה. חשוב. ביכולתנו לצמצם את הסבל בעולם.
תמיר ליאון הרצאות
תמיר ליאון פודקאסט TAKE 5
חוסן ארגוני – MRIO