על הלכידות כבסיס לחוסן האישי והבית ספרי.
בעשור האחרון, ואחרי תקופת הקורונה בפרט, אנו עדים לירידה ברמת החוסן האישי אצל אנשים בכלל ואנשים צעירים בפרט. חוסן אישי מוגדר כתגובה של אדם ללחצים הסביבתיים המשפיעים עליו, ובאים לידי ביטוי בשתי פעולות: התמודדות והסתגלות.
הירידה ברמת החוסן, הנחשב לאחד מכישורי החיים הבסיסיים, מהווה גורם מחולל מרכזי לפגיעה בתפקוד הנורמטיבי הן ברמה הרגשית והן החברתית.
אנשים רוצים להשתייך. זה הצורך האנושי החזק מכולם. במחקר האושר של הרווארד, המחקר הארוך בהיסטוריה, נמצא שהגורם היחידי הקשור לאושר הוא איכות הקשרים הבינאישיים שיש לך. אנשים בודדים חולים יותר וחיים פחות. אנשים יעשו כמעט הכול כדי להשתייך, משום שזה המפתח שלהם למשמעות.
העידן הטכנולוגי הפך את הצורך 'להשתייך' לחזק אף יותר משום שהוא הפריד בין האנשים. החמולות, השבטים, הקבוצות החברתיות התפרקו והאנשים נותרו ללא קבוצת שייכות.
הדורות הצעירים שגדלו אל תוך המסכים, על חשבון פעילות חברתית פרונטלית, מגלים אינטליגנציה חברתית נמוכה יותר מרגישים תחושת שייכות מופחתת והדבר מתבטא ברמות גבוהות יותר של בדידות ופגיעה בחוסן האישי שהדורות לפניהם פחות מכירים, והם מחפשים יותר מכולם להשתייך. להיות חלק מהקבוצה. לקבל משמעות.
25 שנים של מחקר על חיבור בין אנשים, בין אם בשבטים בפפואה גיניאה, במשפחות, בקיבוצים ובמקומות עבודה, הובילו אותנו לפצח את סוד הלכידות. את המדע של הביחד. את הפרקטיקה של איך להפוך קבוצה לקהילה, למקום שבו האנשים, ובפרט הדורות הצעירים, ירגישו שייכים באמת, ירגישו חופשיים להביא את עצמם, ירצו להישאר יותר ולתרום ככל יכולתם.
מה זו לכידות בית ספרית, למה היא חשובה היום יותר מתמיד ואיך מייצרים אחת כזו ?
תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי ו תמיר ליאון פודקאסט TAKE 5 ו חוסן ארגוני ו מבין לקוחותינו
מנהיגות בגישה אנתרופולוגית: כיצד ניתן לנהל ולהנהיג אנשים ממגוון רחב בצורה שתגיע ותניע את כולם.
בתהליך עולמי שהחל לפני כ 600 שנה, ישנה ירידה ברמת האמון במנהיגים ובמנהלים מצד המונהגים בכלל והמונהגים הצעירים בפרט.
זהו תהליך גלובלי, אשר הושפע בעיקר מתמורות פוליטיות ומחידושים טכנולוגיים.
ישנן 2 דרכים להתמודד עם משבר אמון זה:
על מנהיגות חוצת תרבות המסוגלות לייצר אמון, השפעה והנעה.
תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי ו תמיר ליאון פודקאסט TAKE 5 ו חוסן ארגוני ו מבין לקוחותינו
בעשור האחרון בכלל, ואחרי תקופת הקורונה בפרט, אנו עדים לירידה ברמת החוסן האישי אצל אנשים בכלל ואנשים צעירים בפרט. חוסן אישי מוגדר כתגובה של אדם ללחץ סביבתי המתבטא בשתי פעולות: התמודדות והסתגלות.
הירידה ברמת החוסן, הנחשב לאחד מכישורי החיים הבסיסיים, מהווה גורם מחולל מרכזי לפגיעה בתפקוד הנורמטיבי של ילדים ונוער ולירידה ברמה הלימודית הרגשית והחברתית.
ירידה ברמת החוסן מתבטאת באופן כמעט מיידי בעלייה בהתנהגויות סיכוניות כנתיבי התמודדות אלטרנטיביים. כמו כן מהווה ירידה בחוסן האישי מרכיב מרכזי בעלייה של תופעות כחרדות, דיכאונות, אובדנות, הפרעות אכילה, מצבי דחק (stress) ועוד.
דור ה Z והאלפא, אשר הסוציאליזציה שלהם התבטאה בשהייה ממושכת יותר במסכים יחסית לדורות הקודמים, על חשבון פעילות חברתית פרונטלית, מגלים אינטליגנציה חברתית נמוכה יותר, מרגישים תחושת שייכות מופחתת והדבר מתבטא ברמות גבוהות יותר של בדידות ופגיעה משמעותית בחוסן האישי.
החדשות הטובות הן, שעל פי הפסיכולוגיה, חוסן הוא דבר נרכש – ניתן ללמד אותו ולהטמיע יכולות של חוסן.
בהרצאה מרתקת זו, יתאר האנתרופולוג תמיר ליאון את מקורות החוסן, השפעותיו של החוסן, על התפקיד הבית ספרי ביצירת חוסן, ובעיקר יספק עצות פרקטיות הניתנות ליישום מיידי כדי לחזק את יכולות בני הנוער להתמודד עם אתגרי החיים.
תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי ו תמיר ליאון פודקאסט TAKE 5 ו חוסן ארגוני ו מבין לקוחותינו
אנו בתקופה של שינויים. בתוך זמן קצר העולם יראה ויתנהג אחרת. תהליכים שהחלו לפני זמן הקורונה הבשילו במהירות. זה קורה כבר כעת.
ההרצאה סוקרת את השינויים הקרובים: מי הם האנשים החדשים, הדורות החדשים, מה מניע אותם וכיצד הם יפעלו. מה קורה במקומות העבודה בשנים הקרובות ובארגונים בכלל. מה הטכנולוגיה המעניינת שכבר קיימת היום וכיצד היא משתלבת בחיינו.
בהרצאה זו, הנלקחת ישירות ממחקריו של תמיר ומקצה הידע האקדמי בתחום, נסקר העתיד הקרוב ומבשיל לתמונה מלאה, ככל שאנו יכולים לדעת.
ההרצאה מתאימה למבוגרים או להורים שרוצים להבין מי הם ילדיהם ונכדיהם, לצעירים שרוצים לבחור את דרכם, לכל אדם עובד שרוצה לדעת מה יהיו היחסים החדשים שלו עם מקום עבודתו, כנראה כבר מהשנה הבאה, ולכל מי שרוצה להכניס קצת סדר בחייו בתקופה סוערת זאת.
תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי ו תמיר ליאון פודקאסט TAKE 5 ו חוסן ארגוני ו מבין לקוחותינו
בהרצאה זו מתוארת תרבות הפנאי של התרבות הצעירה בישראל 2023 – הקודים התקשורתיים והסיכונים הגלומים בה.
מהן הסיבות ובעיקר מה ניתן לעשות בקשר לכך.
נושאים לדוגמא: שימוש באלכוהול, בסמים, תרבות מועדונים, התמכרות מסכים, זהירות בדרכים, עישון נרגילות וסיגריות, אלימות פיזית ומילולית, אלימות מינית והתנהגות מינית, אינטרנט ומדיה, קריאה ביקורתית, מיקום בית הספר ההורים והקהילה בתפיסת הילד, השימוש בשפה לשינוי התודעה ועוד.
תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי ו תמיר ליאון פודקאסט TAKE 5 ו חוסן ארגוני ו מבין לקוחותינו
ב 25 השנים האחרונות אנחנו מחוברים לרשת האינטרנט
ב 21 השנים האחרונות אנחנו מחפשים ב Google
ב 15 השנים האחרונות אנחנו צופים ב YouTube
ב 14 השנים האחרונות אנחנו משתמשים ב Facebook וב Twitter
ב 13 השנים האחרונות אנחנו מחזיקים טלפון חכם
ב 11 השנים האחרונות אנחנו משתמשים ב WhatsApp
בעשור האחרון ב Instagram
בשלוש שנים האחרונות ב TikTok
ב 40 השנים האחרונות אנחנו מפעילים מחשב בבית
ב 38 השנים האחרונות אנחנו משחקים משחקים דיגיטליים בבית
לאחר סוף מלחמת העולם השנייה החלו להיכנס המסכים לתוך הבתים.
המחקר אודות הטכנולוגיה מתקיים כל העת.
היום אנחנו מבינים יותר כיצד העולם הדיגיטלי משפיע על הדרך שבה אנחנו חושבים, ישנים, חולמים, מרגישים ומתקשרים.
בהרצאה זו, מקצה הידע המדעי הרלוונטי, ובדגש פרקטי, מסביר האנתרופולוג תמיר ליאון בשפה ברורה את השפעות הדיגיטל ובעיקר את הדרך להרוויח את הטוב שבעולם המסכים ולהימנע ככל האפשר מהשפעותיו הפוגעניות.
נושאים לדוגמא: חוסן אישי, אינטליגנציה חברתית, בדידות, חרדות, תזונה ושעות שינה, משחקים דיגיטליים, סמארטפון, רשתות חברתיות ועוד.
תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי ו תמיר ליאון פודקאסט TAKE 5 ו חוסן ארגוני ו מבין לקוחותינו