לנוריו סוזוקי היו חיים אחרים.

___

הוא פרש מלימודי כלכלה באוניברסיטת הוסאי היוקרתית בטוקיו.

טייל 4 שנים במזרח התיכון, באפריקה ובאסיה.

חזר ליפן,

והרגיש שהוא חי בעולם מזויף.

אז הוא יצא להשיג 3 מטרות בסדר הזה:

לאתר את סגן אונודה,

לראות דב פנדה ענק בטבע,

ולמצוא את יטי, איש השלג האגדי מהרי ההימליה.

___

סגן הירו אונודה

אומן כאיש קומנדו בחיל המודיעין,

והוצב באי לובנג שבפיליפינים

כמפקד תא גרילה,

שתפקידו היה להכשיל

את ניסיון האויב לכבוש את האי.

הוא הונחה לא להיכנע בשום מצב

ולא להתאבד.

זה היה בדצמבר 1944.

___

3 חודשים לאחר מכן כבשו כוחות הברית את האי,

וכל החיילים היפנים נהרגו או נכנעו.

אונודה ו 3 מפקודיו נמלטו להרים.

___

ב 1945 הוטלה פצצת האטום השנייה על נגסקי ויפן נכנעה.

היפנים פיזרו כרוזים באי לובנג

והודיעו שהמלחמה נגמרה,

אבל אונודה וחייליו חשבו שזו מזימה של האויב.

במהלך השנים נחשבו כולם למתים,

כי לא העריכו שניתן לשרוד בתנאים הללו.

ב 1972 נורה אחד מהם ע"י המשטרה הפיליפינית,

ואז הבינו שאולי הם עדיין בחיים.

מספר משלחות כשלו במציאת אונודה, האחרון שנותר.

___

ואז נוריו סוזוקי, הצעיר ההיפי,

מצא ב 1974 את אונודה

לאחר 4 ימי חיפוש בלבד.

הוא שהה עימו תקופה בג'ונגל,

אבל אונודה סרב עדיין להיכנע

עד שיקבל הוראה ישירה.

ממשלת יפן איתרה את מפקדו של אונודה,

רב סרן שעבד כמוכר בחנות ספרים.

הוא הגיע לאי והעביר לאונודה פקודה רשמית,

ובכך שמר על הבטחתו מלפני 30 שנה:

"לא משנה מה יקרה אנחנו נחזור בשבילך".

___

רק אז הסכים אונודה להיכנע.

הוא מסר לפרדיננד מרקוס, נשיא הפיליפינים,

את חרבו, את נשקו, 500 כדורים, רימוני יד,

ואת הפגיון שנתנה לו אימו,

כדי שיהרוג את עצמו אם ייתפס.

הנשיא חנן אותו,

למרות שבמהלך השנים

הרג הצוות שלו עשרות פיליפינים.

___

אונודה כתב אוטוביוגרפיה: "לא נכנע: מלחמת 30 השנים שלי".

הוא הונצח בסרטים כמו "10,000 לילות בג'ונגל",

בתקליט שלם של קאמל, להקת הרוק המתקדם,

ובסדרת הטלוויזיה "פארגו", שם כונה "האדם האחרון שמת עבור אידיאל".

30 שנים שחייו נעמדו במקום,

אבל הייתה להם תכלית,

והשמירה על התכלית עזרה לאונודה

להגשים את עצמו גם כשחזר ליפן:

הוא הקים רשת בתי ספר בטבע לנוער נושר,

גידל בקר בברזיל,

הנהיג קהילה,

התחתן,

סרב לקבל פיצוי מהממשלה,

ואת הכסף שהעניקו לו תורמים

העביר למקדש עתיק

שהוקם לזכר הנופלים שהקריבו את נפשם למען יפן.

___

עשרות אלפי תושבי קו העימות בצפון

פונו מבתיהם,

ומאז הם בהולד.

ללא תכלית.

הייתי במלונות בטבריה.

הקהילות התפוררו לחלוטין.

כשסופרים את החדרים,

רואים שנותרו בין 10 ל 50 אחוז מכל קהילה

ורבים מהעוזבים לא יחזרו אליה לעולם.

הילדים לא באמת למדו השנה,

קיימת עלייה ניכרת בצריכת סמים ואלכוהול אצל הנוער המפונה,

ארועי אלימות מינית רבים,

ואפילו תופעות של זנות

שלא מגיעות לאוזנינו.

מעשי ההתנדבות לטובתם מתחילת התקופה

התפוגגו כבר מזמן,

וזה נוגע ללב לראות איך הם מנסים

להשרות לחדרי המלון הקרים תחושה של בית.

אבל מי שיכול לעזוב כבר עזב,

ונשארו רק החלשים, שאין להם אלטרנטיבה,

והזקנים,

ומעל לכל מרחפת תחושת חוסר הודאות

לגבי העתיד הקרוב, והחיים בכלל.

הם מרגישים נטושים

והעזובה שולטת,

כי אתה לא באמת יכול לעצור ולהמתין בחיים

אתה יכול רק ללכת קדימה או אחורה.

___

לאחר שאיתר את אונודה,

נוריו סוזוקי המשיך להגשים את יעדיו.

הוא מצא במהרה את דב הפנדה הענק בטבע,

טען שצפה באיש השלג מרחוק,

בהר דאולגירי בנפאל,

אחד הפסגות הגבוהות בעולם.

אז התחתן, אבל המשיך בחיפושיו.

הוא נהרג במפולת שלגים

ושנה לאחר מכן נמצאה גופתו.

הוא היה בן 36.

נכתב על ידי תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי

תמיר ליאון הרצאות

חוסן חברתי – איפה הוא?

חזרה למאמרים