עובדי הרשויות המקומיות נמצאים בחזית – בין תושב למערכת, בין מדיניות לשטח, בין חינוך, רווחה וקהילה.
בהרצאותיו, מעניק תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי מבט רענן ומבוסס-שטח על שייכות, חוסן, הורות, נוער ועבודה בין-ארגונית.
ההרצאות משלבות מחקר עדכני, דוגמאות מהיום־יום וכלים אמיתיים לעבודה בשטח העירוני.
בעולם העבודה המשתנה של היום עובדים צריכים יותר מהכשרה מקצועית. הם צריכים להבין את המציאות החדשה, לרכוש כישורים רגשיים ומנטליים, לפתח חוסן ולהרגיש שייכים. ובעיקר לדעת שבאמת רואים אותם.
למי מתאימה ההרצאה?
עובדים בכל הדרגים | צוותים בעומס מתמשך | הורים עובדים | צוותים בארגונים ציבוריים, עסקיים וחברתיים ובעיקר לכל מי שמבין: שהשאלה היא לא רק כמה אתה עובד – אלא איך אתה מרגיש כשאתה עובד.
על ההרצאה
העולם לא עוצר, והעבודה לא מפסיקה – אבל איפה זה שם אותך?
בעשור האחרון, הגבולות בין הבית לעבודה היטשטשו. כולנו זמינים תמיד, הכל דחוף, והיכולת לעצור – הולכת ונשחקת.
במיוחד בדור ה־Y וה־Z, הסימנים ברורים: עומס, עייפות, קושי לשמור על מוטיבציה – ותחושת ניתוק ממקום העבודה.
בהרצאה בגובה העיניים, תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי וחוקר תרבות ארגונית, מציע מבט מפוכח ואנושי על מה שעובדים באמת צריכים היום כדי לשגשג: לא בונוסים או הרצאות השראה אלא איזון, ביטחון אישי ותחושת שייכות אמיתית.
מה בהרצאה?
איך השתנה מושג העבודה – ולמה זה משפיע עלינו יותר ממה שנדמה, למה Well-being זה לא פינוק – אלא תנאי להצלחה אישית ומקצועית, איך נפרדים מהשיח הישן על "מחויבות" ו"נאמנות" – ומייצרים שיח חדש של רלוונטיות, משמעות ושותפות, סט כלים פרקטי ליצירת איזון, שקט וביטחון, מהי "שגרה בריאה" ואיך מייצרים אותה גם כשסביבך הכול בועט ועוד
למי מתאימה ההרצאה?
עובדים בכל הדרגים | הורים עובדים | צוותים היברידיים ובעיקר לכל מי שמבין שהקשר האנושי מתחיל כשמסתכלים אחד לשני בעיניים – ולא רק על המסך.
על ההרצאה
אנחנו מחוברים כל הזמן – אבל האם אנחנו באמת בקשר? בהרצאתו, תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי, פורט בעדינות את הקשר בין השפעותיו של העולם הדיגיטלי על רגש, חוסן, מערכות יחסים לבין האפשרות שלנו לחיות חיים מאוזנים באמת.
מה בהרצאה?
ההשפעה של מסכים על שינה, תזונה, רגשות ותחושת בדידות, אינטליגנציה חברתית בעידן של התראות, איך המסכים משנים הורות, זוגיות ותחושת העצמי ובעיקר מה אפשר לעשות כדי להרוויח מהחיבור מבלי לאבד את עצמנו
למי מתאימה ההרצאה?
עובדים הורים בכל שלב | מנהלי קהילה | צוותים בארגונים חברתיים וחינוכיים ובעיקר לכל מי שמבין: שלפעמים שינוי קטן בהורות – יוצר שינוי גדול בחיים של הילד.
על ההרצאה
בהרצאה מרתקת, מעשית ומדויקת, מציג תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי, 25 תובנות ועצות פשוטות, שיכולות לשנות את הדרך בה אתם מבינים, מדברים ומגדלים את הילדים שלכם – בין אם הם בני 5, 15 או כבר אחרי צבא.
מה מניע ילדים ובני נוער, איך הם מתקשרים, מה חשוב להם באמת ואיך זה השתנה לאורך הזמן. אלפי שעות של תצפיות, ראיונות ושיחות עומק בתוך מציאות שהשתנתה (ועוד משתנה) בלי הפסקה מאפשרות זווית מבט ייחודית ונדירה על הדור הבא.
מה בהרצאה?
מאפייני הדור הצעיר – מה הם עושים בזמנם הפנוי, ומה זה אומר עליהם (ועלינו) • שינה, תזונה וגבולות בעולם דיגיטלי ופרוץ • תרבות מסכים, מיניות, בילוי ויחסים בין־דוריים • איך מחזקים אינטליגנציה חברתית בבית • טקסים קטנים – עם משמעות גדולה • נוכחות הורית בעידן של עומס והסחות דעת • איך שפה יוצרת זהות – ואיך לשנות אותה כדי לקרב, לא להרחיק • איך מזהים חוזקות – ונותנים להן מקום • אפקט הנראות וכיצד הוא משפיע על הדימוי העצמי של הילד • מה התפקיד שלנו כהורים, מחנכים וקהילה, בעיצוב החוסן של ילדינו
למי מתאימה ההרצאה?
הורים עובדים | אנשי ונשות חינוך | עובדים סוציאליים קהילתיים | מנהלי תחום נוער וקהילה ברשויות | מחלקות רווחה ומשאבי אנוש ובעיקר לכל מי שמבין: שכדי להיות שם באמת צריך קודם כל להבין את השטח האמיתי בו הילד באמת חי.
על ההרצאה
מה בני הנוער באמת עושים מחוץ לשעות הלימודים? ואיך אפשר להבין אותם מבלי להטיף, להיבהל או להתייאש?
בהרצאה מרתקת, תמיר ליאון – אנתרופולוג יישומי וחוקר תרבויות נוער מהבולטים בישראל, מזמין אותנו להציץ לעולמם של המתבגרים: עולם מורכב, משתנה במהירות, המתקיים בין מסכים, תרבות רשת, קודי שפה חדשים וחיפוש מתמיד אחר שייכות.
בהרצאותיו, נשען תמיר על מתודולוגיה אנתרופולוגית יישומית המשלבת מחקר איכותני הכולל אלפי שעות של תצפיות, ראיונות, שיחות ואיסוף מידע מרשת לצד מחקרים עדכניים ותרגומם לכלים יישומיים שאפשר להניע כבר למחרת בבוקר. זוהי הזדמנות נדירה להכיר את הקודים הסמויים שמעצבים את דור הנוער כדי שנוכל לפתח איתם קשר אמיתי, מכיל ומשמעותי.
מה בהרצאה?
מי הם באמת בני הנוער של היום? ערכים, מניעים, אתגרים ותשוקות, מה הם עושים בזמנם הפנוי ואיך זה משקף זהות, צורך בשייכות ולעיתים גם מצוקה? תרבות מסכים, תכנים מיניים, בילוי וגבולות לא ככותרות מפחידות, אלא כתופעות תרבותיות שדורשות הבנה, איך שפה יוצרת זהות ואיך ניתן להשתמש בה כדי לקרב, לא להרחיק? יצירת קבוצות שייכות חיוביות ככלי מגן ומחזק במרחב קהילתי רווי גירויים ובעיקר על התפקיד שלנו כהורים, אנשי חינוך וקהילה להיות דמות נוכחת, אמיצה ומבינה.
