wordpress-seo
domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init
action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/appanthropology/public_html/wp-includes/functions.php on line 6114נכתב על ידי תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי
ל 'Thursday', אפליקציית הכרויות שמקדמת פגישות פנים אל פנים, היו ב- 2021 מאתיים אלף הורדות. 'Tinder', לעומת זאת, ירדה ב 2021 ב 5% בכמות המשתמשים. Tinder מסבירה את הנתונים בחוסר האטרקטיביות שלה אצל הזומרים, ש 90% מהם מתוסכלים מאפליקציות הכרויות לפי הסקר שהפיצה השנה.
ב 2017 נערך מחקר גלובלי ע"י Statista בקרב למעלה מ 1500 לקוחות של חללי עבודה משותפים. המחקר ניסה להבין מדוע השוכרים מעוניינים בחלל עבודה משותף ולא, למשל, בשכירת משרד רגיל או בעבודה מהבית. 4 הסיבות הראשונות שעלו במחקר היו: "אינטראקציות עם אחרים", "קהילה", "אווירה חברתית מהנה" ו "אנשים כמוני" (like-minded). הערך של "Value For Money" היה רק שמיני ברשימה.
אחד התחומים הפחות מדוברים הוא ההשפעה של האינטראקציה בין הדורות השונים. דור ה Z סופג כבר שנים רבות ביקורת ישירה בעיקר מדור ה X. הביקורת נסובה סביב השימוש הרב שלהם בטלפונים חכמים בכלל וברשתות חברתיות בפרט. הזומרים שומעים זאת ברמה היומיומית בבתי הספר, מהוריהם ובאמצעי המדיה השונים. התוצאה של לחץ מתמיד זה היא הפנמה של הביקורת. הזומרים מתארים עצמם לרוב כדור שנפגע מהטכנולוגיה, שמצד אחד פתחה להם אפשרויות להצלחה כלכלית, אך מצד שני פגעה במיומנויות החברתיות והרגשיות שלהם וביכולתם לנהל מערכות יחסים. (מחקר אורך שנערך ב 30 השנים האחרונות ע"י המכון למחקר חברתי של אוניברסיטת שיקגו מצביע על ירידה של 51% ברמת האמפתיה אצל סטודנטים במעבר מדור ה X לדור ה Z)
כשהוקמה המשרה של "שר הבדידות" באנגליה (וכיום גם בהולנד ובכינוי אחר גם בניו זילנד ), נעשה הדבר בעיקר כדי להתמודד עם תחושת הבדידות של הצעירים. אנשים בודדים סובלים יותר ממחלות קשות כמו סרטן וממחלות כרוניות כסוכרת ולחץ דם גבוה שעלותן הכלכלית הגבוהה חייבה את המדינות לחפש פתרונות למה שכונה "המגיפה של המאה ה 21". בעבר, הבודדים ביותר היו בעיקר האנשים המבוגרים בחברה. כיום, 60% מהבריטים בגילאי 18 עד 30 אמרו שהם משתוקקים לחבר טוב, לידיד. בישראל, כשמציגים לגורמי ממשל גורמי סיכון קלאסיים אצל צעירים ונוער כמו התמכרויות ואלימות, נוסף בשנים האחרונות גם הפרמטר של 'ניכור חברתי' משום שהתברר שהוא מחולל התנהגויות סיכון רבות (הפרעות אכילה, דימוי עצמי ירוד, פגיעה עצמית ועוד).
לפני כעשור, התקיים פורום פנימי בחיל המודיעין אודות השאלה כיצד משמרים בצבא חיילים שיכולים להשתכר יותר בשוק הטכנולוגיה העילית. אני הדהדתי בדיון את תרבות החיילים הצעירים שהדגישו בתצפיות ובראיונות שערכתי את החוויה החברתית כגורם משמר. ביחידות מובחרות, קיימת מזה שנים בעיה ידועה של חוסר רצון לשרת כקצינים. אחת הסיבות לכך היא שהתפקיד יגרום לפרידה מהצוות המקורי של הקצין, תחושת שייכות עזה שקשה לוותר עליה.
מקום עבודה שיקדיש את מרצו ומשאביו ליצירת קבוצה מלוכדת בקרב עובדיו, שידע לאפיין את הנרטיב שמארגן יחדיו את הקבוצה הספציפית (הצוות, המחלקה וכד'), שידע לייצר קהילה פיזית אמיתית וגם ידע כיצד לבצע זאת בתמהיל עבודה היברידי של מפגשי פנים אל פנים פעמיים שלוש בשבוע, יספק לעובדיו הצעירים בדיוק את מה שהם מחפשים, ועשוי לקבל חבורה שתמשוך אליה כישרונות חדשים שירצו להשתייך ופרודוקטיביות של מקום עבודה שכיף להיות חלק ממנו לא בגלל המים בטעמים או המשרד המפונפן, אלא בגלל תחושת הביחד ואולי אפילו עבור הסיכוי למצוא חבר טוב.